רואה חשבון ועורך דין נפגשו לצהרים.. - כשמערכת היחסים הופכת לספר חשבונות
פנקסנות, הפרעה נפוצה בקשרים בין בני זוג; בני זוג מתחשבנים זה עם זה כמעט על כל דבר,
מנהלים מעין כרטסת דימיונית שבה נרשמים זה לצד זה העוולות שעושה בן הזוג והמחוות שאנחנו עושים עבורו. הכול נרשם בפנקס.
כשאתה מרגיש שאתה עושה הכל כדי להיות בסדר ונותן או מוותר, אך בן הזוג כמו מתעלם מנדיבותך ולא ממלא את חלקו. כאשר אתה מרגיש מנוצל ומרוקן,
חש שרק אתה מקריב או מתאמץ ללא תמורה - אתה רושם בפנקס.
נעשה לך עוול - נרשם בפנקס. הוא שוב לא ממלא הבטחות - נרשם בפנקס.
וכך עוברים חייכם במילוי פנקסים של חובות שנצברו ושאולי יום אחד בבית הדין תוכלו לפרוע אותם.
ניסית להביע, להסביר, לבקש, להתחנן, לאיים ולא הצלחת - נשארת לא מובן,
ולא מצאת מוצא מלבד- לרשום בפנקס.
הפנקס מחזק את התחושה שהצדק אצלך, ושהצד השני לא בסדר ולכן חייב לך.
הכתיבה בפנקס מתריעה על יובש, על רעב, על צרכים שלא מקבלים מענה. על רצונות לא מסופקים.
כנראה שאינך מספיק מובן, או שאינך מבקש את מה שאתה באמת צריך ונשאר מתוסכל וחסר אונים.
הפנקסנות שלעצמה מכניסה אנרגיות לא טובות לקשר. היא מעיקה, מקטינה, יש לה אופי סכסכני, היא גורמת לנו להרגיש קטנוניים שמתעסקים בטפל. והיא מחבלת עוד יותר בתקשורת. מייצרת ריחוק נוסף ומעמיקה קרעים.
כשאתה מוצא את עצמך משתמש בפנקס, מתחשבן לפני כל החלטה - מה מגיע לו, מה לא מגיע לו - זהו תמרור אזהרה - משהו לא עובר טוב בתקשורת ביניכם.
מרשל רוזנברג בתקשורת מקרבת מדבר על ה- Joy of natural giving - ההנאה הפשוטה שבנתינה.
לדבריו, כל מה שיכול להפוך את חייו של בן זוגנו לנפלאים יותר, קל לנו להעניק בהנאה.
כל דבר שישמח את זולתנו, קל לנו לספק. בקלות ובפשטות, זה לא צריך להיות קשה ומסובך.
אז למה בכל זאת כל-כך קשה לתת?
אולי כי בעצמך לא קיבלת? כי לא מגיע לו? כי הפנקס דן אותו לכף חובה ולכן הוא לא זכאי לחסדיך?
.אם איבדת את השמחה של ה -Natural giving זה יכול להעיד שאצלך יש צורך בלתי מסופק, המייצר איזה חוסר מהותי. באנרגיה, במשאבים הרגשיים, באהבה.
זו אחריותך לזהות מהו אותו צורך, ולדעת לבקש ולהסביר אותו באופן ברור ומדויק בכדי שתוכל מחדש למלא מאגרים.
וכמו כן, להיות ער לצרכים ולרצונות של בן זוגך- איפה הוא לא שבע רצון ומה ייטיב עימו.
כל אחד לפי המפרט המדויק שלו.
ויחד לפי המפרט המשותף - שאותו אתם מנסים לפענח.
לשיטתו של רוזנברג
כשהתקשורת עצמה נקייה, הוא כפי שהוא קורא לה "תקשורת לא אלימה", והמסרים עוברים ברור, הצרכים של כל אחד מאיתנו יכולים להיפגש. הרצונות של כולנו מתמלאים.
אך התנאי לכך הוא שאנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו צריכים ואיך לבקש את זה מהעולם. ולא פחות חשוב כשאנחנו יודעים מה בן הזוג צריך ולסייע לו לבקש את זה, להיות נגישים.
מציאת הדבר המדויק אותו אנחנו רוצים או צריכים כלל איננה דבר מובן מאליו,
ויכולה להוות בעיה רצינית ולפעמים העיקרית.
לא פחות מכך השלב הבא הוא לדעת איך לבקש את זה.
וגם כאן יש הרבה מה ללמוד - איך למסור נכון את המסר, איך לדייק את הבקשה, לנקות ממנה עטיפות גרועות כמו האשמות, תלונות, יאוש וכדומה.
טיפוח התקשורת ואופן העברת המסרים יסייע לנו להשיג את התנאים ההכרחיים לנו לרווחה האישית והזוגית, בשביל לבנות ולתחזק יחד את האקלים הנכון לנו, לחיות ולשגשג בו
ולהימנע מלהיגרר כל פעם מחדש לפנקסנות.
