זוללי האנרגיה
עובדה מדהימה היא להיווכח כמה אנרגיה אנחנו משקיעים בכל אותם דברים קטנים ומעצבנים שלפעמים נדמה שהם השולטים בחיינו. כמו אבן קטנה בתוך הנעל הם אינם מונעים מאיתנו להמשיך לצעוד אבל מזכירים לנו שוב ושוב את קיומם הטורדני.
התחושה המלווה אותנו שוב ושוב לגבי כל הדברים שהתכוונו להגיע אליהם בזמן הקרוב ופרחו מזיכרוננו או שפשוט לא הספקנו לבצע, ממשיכה להציק לנו ולמלא אותנו בתחושה של חוסר יעילות, כעס, תחושה של אכזבה עצמית, ובמקרים קיצוניים – גם של שנאה עצמית.
לתחושה הזאת אני קוראת "זוללת האנרגיה". היא אינה מונעת מאיתנו לתפקד, לצאת לעבודה, לגדל את ילדינו, לטפל בבית ולנהל אורח חיים מלא ומספק, אבל הניקור המתמיד שלה בתוך הראש מעייף, מטריד וגוזל מאיתנו אנרגיה ומאמצים שעקבותיהם אולי אינם ניכרים באופן מיידי, אבל כמו האבנית במים השוקעת ונאספת שכבה אחר שכבה, הם מצטברים לאט לאט לכדי מטרד אמיתי.
אם כן, כיצד נפטרים מזוללי האנרגיה שלנו? הרי להחליט לא להרשות להם להציק לנו יותר אי אפשר – עד שלא יבוצעו המשימות האלו הן ימשיכו להזכיר לנו את קיומן שוב ושוב.
ומה לגבי ההחלטה שמהיום כל דבר נבצע במועד ולא נדחה דבר? הרשו לי לנחש – כבר החלטתם החלטות כאלה בעבר, ועבור רובנו הן תמיד ריקות מתוכן משום שלעולם לא נוכל לעמוד בהן.
ומה לגבי אימון אישי (Caoching)?
ובכן, כשאדם בוחר באימון אישי, אין בכוונתו להשקיע ממיטב זמנו וכספו כדי לטפל במטרדים הקטנים האלו. הסיבה שבגללה הגיע לאימון היא תמיד גדולה יותר - רצון לעשות שינוי אמיתי ומשמעותי באחד מתחומי חייו ולעתים אף ביותר מתחום אחד.
אולם השינויים שיובילו את המתאמן לעבר מה שיגדיר כמצב "שיא ההצלחה" אינם מתחוללים באופן מיידי. יש לשער שהוא ייאלץ להשקיע בתהליך האימון זמן ומאמצים לא מבוטלים, וכדי שיוכל להשקיע את כל מרצו בשינויים, לכן אני תמיד ממליצה במהלך האימון להיפטר במקביל מ"זוללי האנרגיה".
המתאמן בוחר "זולל אנרגיה" אחד מדי שבוע ומתחייב לבצע את המשימה עד למפגש הבא. יש להתחייבות בפני גורם חיצוני (במקרה זה – המאמן האישי) כוח רב. נכון, יש אנשים שמבטיחים לעצמם הבטחות ותמיד עומדים בהן. מניסיוני אנשים אלו הם המיעוט, לרובנו קל למדי להפר הבטחות שהבטחנו לעצמנו, והנה יש לנו דבר נוסף שישמש אותנו להלקאה עצמית. קשה לנו הרבה יותר להפר הבטחה שהבטחנו לאדם אחר.
שוב ושוב אני מופתעת לראות את האנרגיה שמתמלאים המתאמנים שלי אחרי שבועות ספורים. נראה כי פשוט על ידי פינוי הדרגתי של זוללי האנרגיה שלהם, הם מתמלאים מרץ, שמחה וחדוות עשייה. הכאוס הגדול שהציף אותם, נפרט למעשים קטנים בני ביצוע שלאט לאט משקפים עבורם את השליטה שהם לוקחים על חייהם. גם אם על פניו נראה שאלו מעשים טריוויאליים, מדהים עד כמה השינוי שהם מחוללים הוא עצום.
אבל לא צריך להגיע לאימון אישי כדי להתחיל לוותר על זוללי האנרגיה של חייכם. מצאו לכם פרטנר אמיתי שיתחייב אתכם לתהליך, ערכו איתו רשימות של כל הדברים שדחיתם או שלא היה לכם "זמן" לעשות, והתחילו בפגישות שבועיות פנים אל פנים או באמצעות הטלפון להתחייב בפניו לבצע את המשימות. בחירת הפרטנר חשובה ביותר – לא הכול אנחנו יכולים לעשות לבד. (אילו היינו יכולים, לא היינו צוברים את זוללי האנרגיה האלו). אל תתביישו לבקש עזרה – זהו ביטוי לחוזק ולא לחולשה.
ותמיד כדאי לזכור! אפילו בצעד קטן אפשר להתחיל לחולל שינוי גדול.
